Quel rapport peut-il bien exister entre la spontanéité et les sacrifices autrefois réalisés dans le temple de Jérusalem? 

Le nom de notre paracha, Tsav signifie « ordonne ». Les ordonnances de notre paracha de la semaine concernent les offrandes au temple. Les commandements sont-ils un cadre coercitif et restrictifs ou sont-ils au contraire l’occasion d’exprimer notre spontanéité? Telle est la question qui fera l’objet de notre étude biblique ce chabbat. Nous découvrirons ce que sont les olot, les chelamim, les korbanot spotannés et les Korbanot institués, l’opinion de Hillel et de Chamaï sur la question et nous raconterons le coup d’éclat de Baba ben Bouta, élève de Chamaï qui sauva les offrandes au Temple en défendant l’opinion de Hillel!

Pour approfondir: voir les sources en hébreu en fin d’article

Paracha Tsav Sur Un Pied 2016: Que symbolise le sang ?

L’importance du corps, le sang/l’âme, valeur sacrée et consacrant la consécration du michkan et des prêtres. L’interdit du sang et son association à la mort, couvrir le sang, respecter la vie, la cheHita, la cachérisation de la viande, la transformation du Nil en sang. Le sang comme symbole de vie, la liberté et le sang sur les linteaux, le refus de l’idolâtrie, brit mila, les sept jours de rapprochement de Aaron et ses fils, le non sacrifice d’Isaac, le Temple comme rappel du sacré de nos vies.

Michna Betsa 2:4

בית שמאי אומרין, מביאים שלמים, ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות. בית הלל אומרין, מביאין שלמים ועולות, וסומכין עליהן 

Talmud de Jérusalem:

מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה. וחברו עליו תלמידי שמי – התחיל מכשכש בזנבה. אמר לון ראו נקיבה היא, ושלמים הבאתיה. והפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן. והיה שם בבא בן בוטיי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל. פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת, אמר – ישמו בתיהן של אילו שהשימו בית אלהינו. מה עשה – שלח והביא שלשת אלפים צאן … אמר להן שמעוני אחיי בית ישראל כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך. יביא שלמים יביא ויסמוך. באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר.

ירושלמי, ביצה פ »ב ה »ד סא ע »ג; 

Babli braHot 26b

בי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר ^ותפלות כנגד תמידין תקנום תניא כוותיה דר’ יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר’ חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא’ (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה’ ישפוך שיחו יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ותניא כוותיה דר’ יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות

Que faire quand on a une haute conscience du bien, mais que nous sommes conscients de nos limitations, que nous en souffrons, que nous nous en sentons coupables?

De quelle façon nous punissions-nous nous-mêmes? Même si nous ne le souhaitons pas, parfois, nous gardons la souffrance de la culpabilité comme une punition, que nous soyons ou non coupables. comment nous défaire de cette souffrance?

Que notre sentiment de culpabilité soit liée à une trop haute idée de notre pouvoir, à des interdits parentaux anciens que nous avons peine à dépasser, à des pressions sociales qui essaient de nous écraser, ou à une « culpabilité du survivant », elle peut nous faire souffrir pendant des années. Quelle est la faute, réelle ou fictive, connue ou inconnue, dont nous n’arrivons pas à nous détacher, qui nous empêche de tourner la page? Cette ignorance nous bloque-t-elle à jamais? Comment faire si on ne peut ramener ces impressions douloureuses à des réalités identifiables? Si malgré nos efforts le conscient n’arrive pas à explorer l’inconscient?

Lorsque nous ne le savons pas, la Torah nous invite à effectuer une offrande spéciale au Temple, un « Acham Talouy ». Explicité dans le chapitre 5 de notre Paracha, Vayikra, le acham talouy est exactement destiné à ce type de situation. Ce sacrifice  » fait expiation du doute », et d’une certaine façon « pardonne l’incertitude ». 

Pour approfondir:

• https://www.cairn.info/revue-actualites-en-analyse-transactionnelle-2009-4-page-15.htm
• https://www.cairn.info/revue-pardes-2005-2-page-161.htm

Paracha Vayikra Sur Un Pied 2016: Comment éviter de se sacrifier ?

Appeler avant de parler, K R – et Rachi « lashon Hiba », Amida, Maïmonide, « construire un culte positif » au delà de l’interdiction des cultes idolâtres, la racine K-R-V et le rapport entre offrande et rapprochement des prêtres, NaHmanide et l’éducation au ressenti de la faute, racine K – H – N selon Raphaël Draï, le rôle du Temple, le ‘avodat halev » prière et appel réciproque dans la prière.

Tableau extrait de Huit types de culpabilité, Alain Crespelle, Dans Actualités en analyse transactionnelle 2009/4 (N° 132), pages 15 à 24

Michna Kritout 6

Michna 3

רבי אליעזר אומר, מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה, והיא נקראת אשם חסידים.

אמרו עליו על בבא בן בוטי, שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד.

אמר, המעון הזה, אלו היו מניחים לי, הייתי מביא, אלא אומרים לי המתן עד שתכנס לספק.

וחכמים אומרים, אין מביאים אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.

ת ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים, חייבין להביא לאחר יום הכפורים.

חייבי אשמות תלויין, פטורים.

מי שבא על ידו ספק עברה ביום הכפורים אפלו עם חשכה, פטור, שכל היום מכפר.

Michna 5

האשה שיש עליה חטאת העוף ספק, שעבר עליה יום הכפורים, חייבת להביא לאחר יום הכפורים, מפני שמכשרתה לאכול בזבחים.

חטאת העוף הבאה על ספק, אם משנמלקה נודע לה, הרי זו תקבר.